.פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-12 PHOTO IS:RAEL בשיתוף מרכז ענב, תל אביב

פסטיבל הצילום הבינלאומי מבקש להוות במה משפיעה המפגישה בין עבודותיהם של צלמים ישראלים ובינלאומיים מוכרים, לבין צילומים של נפגעי המלחמה המשמיעים את קולם באופן ישיר ומרגש.

| 29-19 בנובמבר 2025 |

פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-12   PHOTO IS:RAEL, בשיתוף מרכז ענב, תל אביב

 50 תערוכות פתוחות לקהל הרחב | מאות צלמים מהארץ ומהעולם

אירועים מיוחדים| סרטים | סיורים מודרכים | שיחי אמן | פעילויות לכל המשפחה

לאתר הפסטיבל

מנכ"ל ומנהל אמנותי PHOTO IS:RAEL: אייל לנדסמן

אוצרת ראשית PHOTO IS:RAEL: סבטלנה ריינגולד

מנכ"ל מרכז ענב: תומר כהן

אירועים מרכזיים בפסטיבל: אירוע אוזניות רב חושי בין תערוכות הפסטיבל בהשתתפות להקות מחול, אמני אינדי ועוד, ג'ימבו ג'יי בהופעה מיוחדת, רוני סומק ונטע וינר באירוע משותף,  אירוע "מכתבים לבמה" בהשתתפות מיטב השחקנים, אירוע fuckup nights מיוחד לפסטיבל ועוד

נושא הפסטיבל השנה הוא "Voices/קולות". הפסטיבל נועד לייצר במה ייחודית שמאפשרת לשתף, לצעוק וללחוש נושאים מגוונים, במטרה לקדם שיח, דעות ורעיונות. הוא מבקש לחזק את חופש הביטוי ולתת קול לכולן/ם – ללא הבדל דת, גזע ומין. בעשרות תערוכות הפסטיבל, אנחנו מזמינים את הצופים להתבוננות חודרת במארג הסבוך של העידן הוויזואלי שבו אנו חיים. תרבות של שתיקה והיכולת להקשיב מצטמצמת והסבל של ה"אחר" נדחק ממרכז השיח, בעולם כזה שאיבדנו בו את קולנו, הגיע הרגע לפעול. אנו מבקשים להשיב לעצמנו את האפשרות לדבר ולשמוע. 

פסטיבל הצילום הבינלאומי ה-12 של PHOTO IS:RAEL הינו אירוע הצילום הגדול ביותר בישראל והיחיד הנותן במה לאקטיביזם חברתי לצד גופי עבודה מרתקים של צלמים ואמנים מכל העולם. הפסטיבל מציג כ-50 תערוכות של צלמים ישראלים ובינלאומיים מובילים, לצדם עשרות אירועים, מפגשים וסיורים מיוחדים, פאנלים, הרצאות, וכן אירועי אמנות רב-תחומית. האירועים יתפרשו על פני כל מתחם מרכז ענב וגן העיר- באולם מרכז ענב לתרבות, בלובי השקוף של המרכז, על הגג וברחבי גן העיר. 

התערוכה המרכזית של הפסטיבל, "אלבום הצפון", מציגה את יצירותיהם של חשובי הצלמים הישראלים לצד חומרים ארכיוניים נדירים, המתעדים את החיים המורכבים בצפון הארץ בצל המלחמה המתמשכת. מנגד, תוצג תערוכת "PHOTO VOICE", יוזמת הדגל של PHOTO IS:RAEL, הכוללת יצירות של למעלה מ־100 קבוצות תמיכה ושיקום. השילוב בין שתי התערוכות יוצר דיאלוג חזותי עשיר: מצד אחד מבט מקצועי, היסטורי ואמנותי; מצד שני קולות אישיים של לוחמות ולוחמים הנושאים עמם את הטראומה ותוצאות המלחמה. הפסטיבל יכלול גם תערוכה המבוססת על דיאלוג בין המשורר רוני סומק והאמן דוד טרטקובר, תערוכתו הראשונה לאחר לכתו השנה. בנוסף, תוצג תערוכת יחיד של האמן שחר מרקוס, סדרת דיוקנאות עוצמתית של נשים שורדות שואה בשילוב אביזרי לבוש עשויים בצק חי ונא בשיתוף עמותת "עמך".

במסגרת הפסטיבל מתקיימים מגוון אירועים המאוגדים סביב הנושא הכללי - הכוח הטמון בקול האנושי. יוצרים ויוצרות משלבים תחומי יצירה מגוונים: שירה, מוזיקה, קולנוע, פרפורמנס ואחרים, במטרה להתגבר בעזרת הקול על השליטה של המבט, ולהציע נוכחות חיה ומורכבת, ביניהם: רוני סומק, ג'ימבו ג'י, נטע וינר וסיסטאם עלי, אלדד ציטרין, אריק אבר, מונוליט, אייס הוקו, להקת המחול פרסקו ועוד רבים אחרים

הפסטיבל מהווה נקודת שיא של הפעילותה השנתית של PHOTO IS:RAEL, המיושמת באמצעות מודל ייחודי בשם  PHOTO VOICE - מתודה מבוססת על ההכרה שלכל אדם בחברה ישנה הזכות להציג את עצמו, לשקף את עולמו לסביבה ולומר את דברו באופן ישיר ובלתי אמצעי. בעזרת מודל זה, עשרות משתתפים מקהילות מוחלשות ברחבי הארץ לומדים את שפת הצילום ומתנסים בצילום מעשי על מנת לתאר את חייהם וחוויותיהם. המשתתפים מציגים בפסטיבל לצד צלמים מובילים מהארץ ומהעולם.

"השנה נושא הפסטיבל הוא Voices כקריאה להשמיע, לצעוק ולחזק את חופש הביטוי לכל מגוון הקולות, במיוחד בשנה שבה המרחב הציבורי מוצף חרדה וחוסר ודאות. גם השנה, לצד אמנים מהארץ ומהעולם, אנו נותנים במה לקולות שנדחקים לשוליים, קולות של כאב ושבר לצד קולות של תקווה ושיקום". אייל לנדסמן, מנכ"ל ומייסד PHOTO IS:RAELתומר כהן מנכ"ל מרכז ענב לתרבות: " אנחנו נרגשים לארח בענב את פסטיבל הצילום הבינלאומי זו השנה השלישית ברצף. השנה יותר מתמיד הצלחנו לייצר חיבור בין התערוכות המרהיבות והחשובות של PHOTO IS:RAEL לבין תכנים תרבותיים מגוונים ובהם קולנוע, ספרות, מוסיקה ועוד ולשלבם בהפקות הייחודיות של מרכז ענב לתרבות כמו 'מכתבים לבמה' וערבי קונספט רב תחומיים, זאת לצד הסיורים וההרצאות שיתחברו יחד לעשרה ימים של תרבות משובחת ופוקחת עיניים".

במסגרת הפסטיבל מוצגות תערוכות רבות. ביניהן:

אלבום הצפון – תערוכה מרכזית (אוצרת: דנה אריאלי)

התערוכה מציגה מבט קולקטיבי של 86 צלמים וצלמות ישראלים, לצד חומרים ארכיוניים נדירים. הצפון מוצג כאן כמרחב מתוח, שבו נופי מלחמה ונוכחות צבאית שזורים בשגרת חיים יומיומית. העבודות מעוררות שאלות על תפקידו של הצלם בעיתות משבר: האם ניתן לתעד מתוך ביקורת? נחמה? או בריחה? ומהי מידת הקשב שיש לצילום בזמן מלחמה? 

בין הצלמות והצלמים המשתתפים: רלי אברהמי, צליל אגמון, גלעד אופיר, תומר אפלבאום, ורנר בראון, איריס ברנע, עודד הירש, מתי חלילי, נורית ירדן, בוריס כרמי, גדעון לוין, בועז לניר, אוהד מטלון, תמר נסי ם, הדס סט, שלמה סרי, דורון עובד, זולטן קלוגר, טדי קנדל, מיקי קרצמן, רונית פורת, גיא רז, אבישג שאר ישוג ורבים אחרים. 

שפת הרחוב: רוני סומק בדיאלוג עם דוד טרטקובר 

הכרזה, כפי ששמה מרמז, מכריזה – מעצבת תודעה, טוענת עמדה. דוד טרטקובר, מאמני הכרזה הבולטים בישראל, בוחן את כוחה הפוליטי של השפה החזותית, ומשתמש בדימוי ובמלל ככלי ביקורתי לדיוקן של מציאות במשבר. לצדו, שירתו הוויזואלית־מילולית של רוני סומק יוצרת קולאז' פיוטי וחברתי: מהמילה שבחזית ועד למחוות הרחוב והשוליים. המפגש ביניהם מדגיש את הפוטנציאל של הכרזה והשירה כאמצעים להפוך את היומיומי לפוליטי, ואת הקול לאמצעי מחאה.

מ.ק. צְ'יוּרלִיוֹניס (1911-1875) – ראשון הצלמים הליטאים 

התערוכה מציגה את צילומיו הנדירים של אחד מגדולי האמנים הליטאים – מ.ק. צ'יורליוניס (M.K. Čiurlionis). צ'יורליוניס היה מחלוצי האמנים שהתנסו בצילום ככלי אמנותי עצמאי. יצירתו מאפשרת לבחון מחדש את תפקיד הצילום בראשית דרכו, כהמשך טבעי לעקרונות הציור, תוך הקפדה על קומפוזיציה, הבעה וחיפוש צורני. צ'יורליוניס מיקד את עדשתו בפשוטי העם – דייגים, מלחים ודמויות מן השוליים. תיעוד זה מדגים כיצד, בראשית דרכה, שימשה המצלמה כלי למחקר אנתרופולוגי, ובתוך כך הגדירה את יחסי הכוח המורכבים בין צלם-חוקר לבין מושאי צילומיו.

שרה מיי הרמן (הולנד): ג'וליאן ויונתן – זוכת פרס מיתר למצוינות בצילום 

הצלמת שרה מיי הרמן (Sarah Mei Herman) מציגה בתערוכת "ג'וליאן ויונתן" פרויקט תיעודי יוצא דופן שנמשך שני עשורים. דרך המצלמה, היא חוקרת את מערכת היחסים הדינמית והייחודית בין אביה (ג'וליאן) לאחיה למחצה הצעיר (יונתן). שפתה הויזואלית של הרמן היא אינטימית ומתוכננת, ומזמינה את הקהל להיכנס למרחב משפחתי שבו הזיכרון והמציאות הביוגרפית מתערבבים. התערוכה מציעה מבט נוסף על האופן שבו סמלים צבאיים ורוח מיליטנטית משתרשים ומעצבים את תהליך התהוותה של הגבריות כבר מגיל צעיר.

עד התלם האחרון (אוצר: אלי אטיאס)

התערוכה "עד התלם האחרון" מתעדת את הוויית החקלאות והחקלאים בגבולותיה של ישראל, מהצפון ועד הדרום. בתקופה שבה ענף החקלאות מתמודד עם אתגרים רבים ומעמדו של ה"חקלאי העברי" הולך ונשחק, התערוכה שואלת: האם נרשה לקשר העמוק שלנו לאדמה להתנתק? האם נוכל לעמוד מנגד כשהתלם האחרון ייחרש?

צלמות וצלמים משתתפים: מיכאל אגור, יעל ליכטנשטיין, דבי מורג, מירי נגלר

לביא ליפשיץ אהב (אוצר: איתי בר-יוסף)

התערוכה מוקדשת ללביא ליפשיץ, חייל סיירת גבעתי שנהרג בקרב בעזה, שפרסם רגעים פואטיים משירותו הצבאי בעמוד האינסטגרם ״עד מתי – יומן תמונות״, עדות למבט הרגיש ולהתמסרות הטוטאלית לצילום שהחלה בגיל צעיר. אלפי צילומיו מהווים נכס נדיר המזמין אותנו להתבונן מחדש: לביא הצליח לעצור את הרגע ולחלץ יופי, הומור, וכאב חבוי מתוך הסיטואציות היומיומיות ביותר. כשאנחנו שוקעים בעולמו, אנו מוצאים את עצמנו מחייכים ודומעים בעת ובעונה אחת – על מה שהיה, על מה שאבד, ובעיקר על הפליאה והאהבה האינסופית שדרכן התבונן על העולם סביבו.

שחר מרקוס: יופי נזיל  (אוצרת: מרינה פוזנר)

התערוכה מציגה פרוייקט חדש של האמן שחר מרקוס – סדרת דיוקנאות עוצמתית של נשים שורדות שואה בגילאי 80-90. מרקוס משבש את הדימוי הקלאסי באמצעות אביזרי לבוש עשויים בצק חי ונא – חומר ארעי ומתפורר. זוהי הזמנה ל"שבור יחד את הלחם" של הזיכרון, להתבונן ביופי שנחשף עם הזיקנה ובכוח החיים הפנימי שלעולם אינו מתכלה. האם אנו מסוגלים לראות גבורת רוח גם מעבר לשכבות הזמן והגיל? התערוכה בשיתוף עמותת "עמך".

לב פועם: תיעוד צוות המרכז הרפואי תל אביב ע״ש סוראסקי – איכילוב (ייעוץ אוצרותי: בר ירושלמי)

התערוכה מציגה תיעוד נדיר של פעילות בית החולים איכילוב במהלך מבצע "עם כלביא", שבו הוקם בתוך שעות ספורות בית חולים חירום ממוגן מתחת לאדמה. דרך עדשת המצלמה נחשפים רגעים של מסירות, מקצועיות וחמלה, בהם המשיך הצוות הרפואי לטפל, להציל ולתמוך גם תחת אזעקות וירי טילים. צלמות: מירי גטניו וג'ני ירושלמי

כריסטיאן שפינגר ואלברט קאפפהאמר (בוואריה): כיצד לשאת תיק

פרויקט הצילום "כיצד לשאת תיק", פרי שיתוף פעולה בין הקומיקאי כריסטיאן שפרינגר (Christian Springer) והצלם אלברט קאפפהאמר (Albert Kapfhammer), מציג סדרת צילומים בשחור־לבן שבה שפרינגר מופיע עם תיק המכסה את ראשו. הדימוי הטעון מציף ביקורת נוקבת על הדחקה, הכחשה ואי־היכולת להביט במציאות. בהשראת קמפיין גרמני משנות ה־60 (שהציע לאזרחים לכסות את ראשם בתיק כאמצעי הישרדות במתקפה גרעינית פוטנציאלית) התערוכה מציעה אמירה אנטי־מלחמתית חריפה, המשלבת הומור שחור עם חרדה קיומית, ומזמינה את הצופה לבחון מחדש את מקומו בתוך מערכות הכוח.

שתיקה שוברת קול - עבודות וידיאו

התערוכה "שתיקה שוברת קול" מציגה עבודות וידיאו החושפות את המתח בין קול לשתיקה, ומציעות קריאה מחודשת למשמעותו של הקול כעמדה פוליטית, רגשית וחברתית. העבודות מערערות על השיח ההגמוני ומציעות מציאות אלטרנטיבית, שבה הקול והשתיקה הופכים לכלי התנגדות. האמנים המשתתפים: יוסרא אבו כף, אייל בן יעיש, חן דוד, שאשא דותן, דורון סולומונס

בין האירועים המרכזיים של הפסטיבל:

Flashnight  - אירוע השיא של הפסטיבל – אירוע רב־חושי וחד־פעמי של אמנות חיה בפסטיבל הצילום הבינלאומי בשיתוף מרכז ענב - 27.11. פרטים על האירוע ייצאו בהודעה נפרדת בהמשך.

ג'ימבו ג'יי (עומר הברון)– הופעה מיוחדת בפסטיבל הצילום הבינלאומי - אירוע התרמה - 25.11 בשעה 19:30

אהבתו לשפה העברית, ההומור ותחושת השייכות העמוקה למדינה ולאזור העוטף ממנו הוא מגיע, מביאים לקדמת הבמה נושאים שמעסיקים את כולנו. יחד עם להקה שמלווה אותו כבר ארבעה אלבומים, מקפיץ ג'ימבו את הקהל עם מופע משובח של ראפ, רוק וים תיכון חדש.

המתופף של המהפכה - 23.11 בשעה 20:30

לב המופע עומד המפגש בין יצירתו השירית של רוני סומק לבין עולמות המוזיקה והשפה של נטע וינר וסיסטם עאלי.

שירתו הוויזואלית, הטעונה והמוכרת של סומק מוארת ונפתחת לפרשנות מחודשת דרך הביטוי המוזיקלי־לשוני של וינר וסיסטם עאלי – הנע בין היפ הופ, כלייזמר, מוזיקה ערבית קלאסית וספוקן וורד.  מתוך המפגש נרקמת שיחה בין המילה הכתובה לבין הביט והרגע החי, בהשתתפות הראפרים מחמד מוגרבי, אנבר סייטיברגימוב וג'נט בלאי כאורחים מיוחדים. על הציר שבין בגדד לשכונת עג'מה, בין הרחוב למגדל השן של השירה, בין עברית, ערבית, רוסית ויידיש, נפתח מרחב של התנגשות ושיחה שבו השפה היא מראה לזהות, כלי תיעוד ודיווח, ובעיקר – חומר גלם יצירתי רב־עוצמה המאפשר לדמיין עתיד מתוך השבר הנורא של התקופה הנוכחית.

מכתבים לבמה: קולות במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי - 26.11 בשעה 20:30

אירוע ייחודי המביא לבמה מכתבים מרגשים, מצחיקים ומסקרנים המבוצעים על ידי טובות וטובי השחקניות והשחקנים. ממילות האהבה של לאונרד כהן למריאן, לזעקה "אין לי עכשיו כסף" החותמת את מכתבה של לאה גולדברג לפקיד מס הכנסה, מדברי הגעגועים של בן גוריון לפולה אישתו, לתלונת נוסע נזעם לחברת התעופה ריינאיר ועד למכתבה של שופטת בית המשפט העליון אסתר חיות לחבר הכנסת דודי אמסלם, יעלו לבמה מכתבים המביעים אהבה, כעס, שמחה ותסכול.מכתבים היו ועדיין אמצעי תקשורת המגשר בין מרחקים וזמן, מחבר אהובים ומשפחות, מעמת ארגונים ולקוחות, מצית מחאות ויוצר אמות מידה ערכיות ומוסריות.FuckUp Nights במסגרת פסטיבל הצילום הבינלאומי - 24.11 בשעה 20:30

תנועת פאקאפ נייטס, נוסדה ב-2012 במקסיקו. הרעיון של מייסדיו היה לדבר על מה שעד לאחרונה היה טאבו בתחום היזמות, כישלונות. כל מרצה מציג את סיפורו במשך 7 דקות תוך שימוש ב-10 תמונות או פחות ולאחר מכן זמן כמובן למינגלינג ונטוורקינג.

מאז שנת 2012 הארגון הפך לגלובלי וכיום פעיל במעל 300 ערים בכל העולם, בניהן ניתן למצוא את הסיליקון וואלי, סידני, הונג קונג, איסטנבול ואפילו ביירות.

צילום סילביה גולן