"הולה צ'או " סרט של יוחנן (חורחה) ולר HOLA CHAU

סרטי יונייטד קינג מציגים: "הולה צ'או " HOLA CHAU סרט של יוחנן (חורחה) ולר

מבוסס על סיפור אמיתי

פבלו רוזנברג, דנה אברהם סמו,  כורל מלץ, נח אומנסקי, סנדרה שונוולד,

ריף נאמן, שחר טבוך,  קווין רובין, שוש פוליאקוב, לוטוס אתרוג

החל מ 19 בפברואר בבתי הקולנוע

תקציר: לאחר עשור של נתק, מקבל מרסלו (פבלו רוזנברג) הודעה מפתיעה מאחותו המתגוררת בארגנטינה: היא שולחת אליו לישראל את אביהם העיוור ואת אחותם בעלת הצרכים המיוחדים, לתקופה שאינה מוגדרת. המפגש המשפחתי הבלתי צפוי מערער את שגרת חייו ומציף זיכרונות, רגשות ופצעים ישנים. בתוך מציאות חדשה ולא מתוכננת, נאלץ מרסלו להתמודד עם עבר שלא נסגר ועם אחריות שלא בחר בה, ויוצא למסע אנושי נוגע ללב, מצחיק ומלא חמלה, שבמרכזו משפחה, שייכות והיכולת לאהוב גם כשהכול מורכב.

85 דקות  

הצהרת כוונות הבמאי

הסרט ״הולה צ'או״ נוצר בהשראת אחד הרגעים המרגשים והדרמטיים ביותר שחוויתי בחיי: המפגש עם אחותי הקטנה, הסובלת מפיגור שכלי קל ואותה אהבתי ואוהב מאוד מאז שנולדה, עם אחותי הגדולה ועם אבי – לאחר עשר שנים שבהן לא התראינו.

הכול התחיל בשנת 1978, בתקופת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה.

אני בן 32, בוגר הפקולטה הלאומית לקולנוע בבואנוס איירס. עזבתי את משפחתי ואת הארץ שבה נולדתי, כמו רבים אחרים, ועליתי לישראל. חשבתי שברגע שהדמוקרטיה תחזור לארגנטינה – אשוב לשם.

אך לבסוף, כמו שאומרים, “נשארתי”. התחתנתי, נולדו לי שלושה ילדים, רכשתי חברים, מצאתי עבודה – אבל בעיקר התאהבתי במדינה הזאת, ולא חזרתי.

עם משפחתי נפגשתי שוב לאחר עשר שנים. במהלך אותן שנים אמי נפטרה, אבי התעוור, ואחותי הבכורה קיבלה על עצמה את הטיפול באחותי הקטנה, שבעיותיה הנפשיות והמנטליות החמירו, אף כי שמרה על המתיקות והקסם שאפיינו אותה מאז ומתמיד.

הרגשות, הפחדים והאשמה שליוו אותי לקראת הפגישה טלטלו אותי עד כדי כך ששקלתי לא לפגוש אותם כלל. ואז, כדי “לסנדל” את עצמי ולמנוע “בריחה” ברגע האחרון, הפכתי את המפגש המשפחתי לפרויקט קולנועי: סרט תיעודי, שהופק בסיוע קרנות הקולנוע וערוץ 3 של הטלוויזיה.

הסרט זכה לקבלת פנים חמה במיוחד, הן מצד הקהל והן מצד המבקרים, ואף זכה בפרסים בארץ ובחו״ל.

באופן אישי קיבלתי אינספור שיחות ודוא״לים מצופים שחשו צורך להביע את התרגשותם מהסרט – ובמיוחד מדמותה של אחותי, קלריסה.

דרך הסרט גיליתי כי דווקא אחותי “המפגרת”, שלא סיימה את בית הספר היסודי ותמיד הייתה תלויה באחרים, היא הדמות שריגשה את הקהל יותר מכול. לא בגלל המוגבלות שלה, אלא בזכות תמימותה, הלב הרחב שלה, האינטליגנציה הרגשית, חוש ההומור הייחודי – ומעל לכול, האופטימיות הבלתי ניתנת לערעור שלה.

אופייה הייחודי של אחותי היווה השראה עבורי ועבור התסריטאית לסיפור שהוא אמנם בדיוני, אך מבוסס על דמויות אמיתיות.

אני סבור כי צפייה בסרט התיעודי תסייע להכיר את הדמויות שמהן צמח הסרט. מצורף קישור.

למרות שהתסריטאית ואני קיבלנו השראה מחיי הפרטיים, לקחנו לעצמנו “חופש ספרותי” ויצרנו סיפור מקורי ושונה: קומדיה דרמטית – הז׳אנר האהוב עליי – סרט שמאפשר גם לצחוק וגם לבכות.

הסרט מבקש להעביר שלושה מסרים מרכזיים, שלדעתי הם חשובים ואוניברסליים:

1. “להגירה יש מחיר” – מהגרים בכל העולם.

2. “אדם עם מוגבלות שווה הרבה יותר מהמוגבלות שלו” – אבא שלי.

3. “המשפחה היא כמו יתושים: הם מטרידים, אבל נושאים את הדם שלך” – מפאלדה, דמות מהקומיקס הארגנטינאי.

ולבסוף, הסרט הוא גם הגשמה של חלום אישי ומקצועי: שילוב שני העולמות שמרכיבים את זהותי – ארגנטינה וישראל – ושיתוף פעולה קולנועי ראשון בין שתי המדינות.

קרדיטים:

במאי: יוחנן (חורחה) ולר

תסריט: אליסה דור

צלם: בועז יהונתן יעקב

עורך ראשי: סרחיו ליברמן

מנהלת שיווק והפצה: לירון אדרי

מפיקים משה אדרי, לאון אדרי, עופר נעים

נתמך ע"י קרן רבינוביץ, קשת, משרד התרבות, סרטי יונייטד קינג

צילומים "באדיבות סרטי יונייטד קינג".קרדיט צילום: ורד אדיר